טופס בדיקת נגישות לאינטרנט: המדריך המלא לכל קריטריון בת״י 5568
הטופס הרשמי של נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות הוא רשימת הבדיקה שכל אתר חייב לעבור — עמוד אחר עמוד, קריטריון אחר קריטריון. כאן תמצאו, לכל אחד מהקריטריונים: מה הטופס בודק, איך בודקים את זה בפועל, מה צריך לעשות כדי לעמוד בו, ומה NAGISOT מתקן אוטומטית לעומת מה שנשאר למפתח האתר.
זה אינו ייעוץ משפטי. המדריך מסביר את הטופס ואת הקריטריונים הטכניים כדי לעזור לכם להתכונן. הוא אינו ייעוץ משפטי, ואינו מחליף בדיקה של מורשה נגישות או התייעצות עם עורך דין. החלטות על פטורים, על היקף החובה ועל מילוי הטופס בפועל — קבלו מאיש מקצוע. אף כלי אוטומטי, כולל NAGISOT, אינו מבטיח עמידה מלאה בתקן או חסינות מתביעה.
מהו הטופס ולמה הוא מחייב
החובה להנגיש אתרי אינטרנט בישראל קבועה בסימן ג' של תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע"ג-2013 — תקנה 35 ותקנות 35א–35ו. [S1] [S3] התקן שלפיו נמדדת העמידה הוא ת"י 5568 חלק 1 ברמה AA, שמאמץ את הנחיות WCAG 2.0. [S2] [S4]
כדי לבדוק עמידה, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות מפרסמת קובץ בשם "קובץ לבדיקות נגישות לתכני אינטרנט". זהו גיליון בדיקה (check list) שבו כל שורה היא קריטריון הצלחה של WCAG 2.0, עם תיאור בעברית של מה שנבדק והרמה הנדרשת בישראל. [S1] הנה העובדות המרכזיות, כפי שהן מופיעות בלשונית ההסבר של הקובץ עצמו:
- המילוי חובה. התקנות מחייבות למלא את גיליון הבדיקה שמפרסם הנציב — תקנה 93(א). [S1]
- מה בודקים. מידע ושירותים שניתנים באינטרנט: דפים באתר, מסמכים (כמו PDF ו-Word) ויישומים. [S1]
- בדיקה נפרדת לכל תבנית. הבדיקה מתבצעת לכל תבנית עמוד, עמוד ייחודי או מסמך בנפרד — משכפלים את הגיליון, ובכל עותק רושמים את שם העמוד או המסמך ואת כתובת ה-URL שלו. [S1]
- שלוש תוצאות אפשריות לכל שורה: תקין, לא תקין או לא רלוונטי. [S1]
- רמה AA פירושה הכול. צריך לעמוד בכל הקריטריונים ברמה A וברמה AA, אלא אם התקבל פטור מהתאמה מסוימת בשל מגבלה טכנולוגית. [S1]
- פטור בשל נטל כבד מדי לפי תקנה 35(ב)(2) אינו פוטר מהכול: מי שקיבל אותו עדיין צריך לעמוד ברמה A. [S1]
- פטור בשל מגבלה טכנולוגית. אם התאמה מסוימת בלתי אפשרית טכנולוגית, אפשר לבקש פטור ממנה ממורשה הנגישות של השירות, על סמך חוות דעת של איש מקצוע מתחום האינטרנט — ואת הפטור מצרפים לטופס. [S1] לפי כל-זכות הפטור ניתן ל-3 שנים, ניתן לחידוש פעם אחת, ומעבר ל-6 שנים רק באישור הנציבות; צריך לספק התאמות חלופיות ולפרסם אותן בהצהרת הנגישות. [S5]
- הודעה באתר. אחרי ביצוע ההתאמות יש לציין במקום בולט לעין באתר שבוצעו בו התאמות נגישות לאנשים עם מוגבלות. [S1]
החובה חלה על מפעיל האתר — העסק, הרשות או העמותה שנותנים את השירות — ולא על בונה האתר. [S4] לסקירה רחבה של החוק, מי חייב, הפטורים והאכיפה, ראו המדריך לתקנה 35 ולחוק הנגישות, ולמה שקורה כשמגיעה דרישה או תביעה — המדריך להתגוננות משפטית.
כמה קריטריונים יש בטופס, ובאילו רמות
לשונית הבדיקה כוללת 42 שורות שמכסות 38 מספרי קריטריון של WCAG 2.0. כמה קריטריונים מפוצלים לכמה שורות (1.1.1 מופיע בארבע שורות, למשל), ו-3.3.1 ו-3.3.3 נבדקים בשורה משותפת אחת. [S1] בהשוואה ל-WCAG 2.0 [S6] יש כמה הבדלים ששווה להכיר:
- הטופס אינו כולל את 1.2.4 (כתוביות לשידור חי), ומנגד כולל את 2.4.10 (כותרות לקטעים), שב-WCAG 2.0 מוגדר ברמה AAA.
- בחלק מהקריטריונים, הרמה שהטופס קובע לישראל שונה מזו שב-WCAG. למשל 1.2.1, 1.2.2 ו-1.2.3 מסומנים בטופס כ-AA (ב-WCAG הם A), ו-3.1.2 מסומן כ-A (ב-WCAG הוא AA).
ברמה AA זה לא משנה בפועל, כי צריך לעמוד בכל השורות בכל מקרה. ההבדל רלוונטי בעיקר למי שחייב רק ברמה A (פטור נטל כבד) — הוא צריך להסתכל על עמודת הרמה שבטופס, לא על הרמה שב-WCAG.
איך ממלאים את הטופס צעד אחר צעד
-
ממפים את האתר לתבניות. מכינים רשימה של כל תבניות העמוד (דף בית, דף קטגוריה, דף מוצר, מאמר, טופס
יצירת קשר, סל קנייה, אזור אישי), של כל עמוד ייחודי, ושל כל מסמך שמפורסם באתר (PDF, Word) או יישום. כל פריט כזה מקבל
גיליון משלו. [S1]
לגבי מסמכים: לפי כל-זכות, קובצי PDF חייבים להיות נגישים אם נוצרו אחרי 25.10.2017, וטפסים מקוונים והוראות למילוי טפסים — גם אם הם ישנים יותר. [S4] - משכפלים את הגיליון לכל פריט ורושמים בראשו את שם העמוד או המסמך ואת כתובת ה-URL שלו. [S1]
- בודקים כל שורה ומסמנים תוצאה: תקין, לא תקין, או לא רלוונטי (למשל, אין וידאו בעמוד ולכן שורות 1.2 לא רלוונטיות). [S1] בהמשך המדריך יש לכל קריטריון שיטת בדיקה מעשית. רוב הבדיקות דורשות עבודה ידנית: מקלדת, קורא מסך, הגדלה ל-200% ובודק ניגודיות. כלים אוטומטיים מוצאים רק חלק מהבעיות.
- מתקנים את מה שסומן "לא תקין" ובודקים שוב. אם תיקון מסוים בלתי אפשרי טכנולוגית, פונים למורשה הנגישות של השירות, מקבלים פטור על סמך חוות דעת מקצועית, ומצרפים אותו לטופס. [S1] מספקים התאמה חלופית ומפרסמים אותה בהצהרת הנגישות. [S5]
- מפרסמים באתר הודעה במקום בולט שבוצעו התאמות נגישות [S1], ואת הצהרת הנגישות: איך האתר הונגש, איך משתמשים בו, מה אינו נגיש ואיך אפשר לקבל אותו בדרך חלופית, ופרטי קשר לפניות בנושא נגישות (רכז נגישות). מי שקיבל פטור מפרט בהצהרה את הפטור ואת ההתאמות החלופיות (תקנה 35ה). [S4] [S5] לפירוט, ראו המדריך להצהרת נגישות.
- שומרים את הטופס המלא. ההמלצה שלנו: לחזור על הבדיקה בכל פעם שתבנית משתנה, ולא רק פעם אחת בהשקה. עיצוב מחדש, תוסף חדש או רכיב צד שלישי יכולים להפוך שורה תקינה ללא תקינה.
איפה NAGISOT נכנס לתהליך
NAGISOT סורק כל אתר מחובר אוטומטית פעם בשבוע בדפדפן Chromium אמיתי (Cloudflare Browser Run). את תבניות העמוד הוא מאתר מתוך ה-sitemap ומהקישורים בדף הבית — עד 15 תבניות, ועד 50 בחבילות בתשלום ו-VIP. אפשר גם להריץ סריקה מיידית. התוצאה מסודרת לפי קריטריון, וממנה אפשר להפיק הצהרת נגישות שניתן לערוך. NAGISOT לא ממלא את הטופס במקומכם וגם לא חותם עליו: הוא מזהה, מתקן את מה שאפשר לתקן בבטחה בזמן ריצה, ומתעד את השאר למפתח.
איך לקרוא את הקריטריונים במדריך
לכל קריטריון יש בלוק עם מספר, שם ורמה כפי שהם מופיעים בטופס, ובו חמישה חלקים: מה הטופס בודק (תקציר במילים שלנו של התיאור הרשמי), איך בודקים בפועל, מה עושים כדי לעמוד, מה NAGISOT עושה ומה נשאר למפתח. סוג הטיפול של NAGISOT מסומן תמיד בסמל וגם במילים:
- תיקון אוטומטי — תיקון קבוע, בלי AI, שמוחל בזמן ריצה. חלק מהתיקונים פועלים בכל עמוד, גם בלי סריקה (מגן הבהובים, קישור דילוג, אזור ראשי, שפת הדף, טבעת פוקוס), ואחרים מוחלים בעמודים שנסרקו.
- תיקון AI — תיקון שנוצר אחרי סריקה, באמצעות מפתחות ה-LLM שלכם (BYOK): טקסט חלופי, תוויות, מטרת קישור, שפה פשוטה, כתוביות. אפשר לבדוק כל תיקון כזה.
- כלי למבקר — כלי בחלונית הווידג'ט שהמבקר מפעיל בעצמו: גודל טקסט, ניגודיות, גופן לדיסלקציה, סמן, מסכת קריאה, הקראה, עצירת אנימציות.
- למפתח — דורש שינוי בקוד המקור. NAGISOT מזהה ומתעד את הבעיה, אבל לא מסתיר אותה ב"תיקון" שאינו אמיתי.
שימו לב: גם כשיש תיקון אוטומטי, הדרך החזקה ביותר היא לתקן במקור. תיקון בזמן ריצה הוא רשת ביטחון, לא תחליף לקוד נגיש. לגבי תוספי נגישות באופן כללי, ראו האמת על תוספי נגישות.
הנחיה 1.1 — חלופה טקסטואלית
לכל תוכן שאינו טקסט צריכה להיות חלופה טקסטואלית, כדי שאפשר יהיה להמיר אותו לדיבור, לברייל, להגדלה או לשפה פשוטה. [S1]
1.1.1 תכנים שאינם טקסטואליים רמה A
מה הטופס בודק (בארבע שורות נפרדות):
- לכל תמונה יש
altשמתאר את מהותה, כולל כפתורי תמונה בטפסים ואזורים לחיצים במפת תמונה. בתמונה שהיא קישור, ה-alt מתאר את מטרת הקישור. לתמונה דקורטיבית ישalt="", או שהיא מוגדרת כרקע ב-CSS. לתמונה מורכבת (גרף, תרשים) יש חלופה שוות ערך בהקשר או בעמוד נפרד. - מולטימדיה משובצת (embedded) מזוהה בטקסט חלופי.
- למדיה מבוססת זמן, למבחן ולתוכן שהוא חוויה חושית יש לפחות טקסט שמזהה ומתאר אותם.
- CAPTCHA נגישה, או חלופה לה: טקסט שמתאר את מטרתה, וצורה נוספת שמתאימה לחושים אחרים.
איך בודקים בפועל: עוברים על כל תמונה בתבנית בעזרת כלי המפתחים או תוסף בדיקה (למשל axe או WAVE) ומוודאים שיש לה alt ושהוא הגיוני. הכלי יגיד שה-alt קיים, אבל לא שהוא נכון. אחר כך מפעילים קורא מסך (NVDA ב-Windows, VoiceOver ב-Mac/iPhone) ומקשיבים: האם כפתורים שהם רק אייקון מוקראים בשם? האם לוגו שמקשר לדף הבית מוקרא כ"דף הבית" ולא כ"logo.png"? האם הקישורים של אייקוני הרשתות החברתיות מזוהים? לגרף או לאינפוגרפיקה מחפשים טקסט או טבלת נתונים צמודים. ל-iframe, וידאו או מפה משובצים מחפשים title או טקסט מזהה. ב-CAPTCHA בודקים שיש חלופה שמיעתית או חלופה שאינה חזותית.
מה עושים כדי לעמוד: כותבים alt שמתאר את התפקיד של התמונה, לא את המראה שלה ("הוספה לסל" ולא "אייקון עגלה ירוקה"), בלי "תמונה של". לתמונה דקורטיבית נותנים alt="" (ריק, לא חסר). לגרפים מוסיפים סיכום טקסטואלי או טבלה. ל-iframe מוסיפים title תיאורי. מעדיפים מנגנון אנטי-בוט שאינו דורש פתרון חזותי, או CAPTCHA שיש לה גרסה שמיעתית.
מה NAGISOT עושה: תיקון AI — הסריקה מאתרת תמונות בלי alt, וה-AI כותב להן תיאור על מפתחות ה-LLM שלכם. התיאור מוזרק לעמוד. תמונות שזוהו כדקורטיביות מקבלות alt="".
מה נשאר למפתח: למפתח — CAPTCHA, חלופות לתמונות מורכבות (גרפים, תרשימים, מפות) ומדיה מורכבת. כדאי גם לעבור על תיאורי ה-AI בדפים החשובים, כי מי שמכיר את ההקשר העסקי יכתוב alt מדויק יותר.
הנחיה 1.2 — מדיה מבוססת זמן
לאודיו ולווידאו צריך לספק חלופות. בכל השורות של הנחיה זו מופיעה בטופס ההערה שהחלופה תסופק "במועד מוקדם ככל האפשר". [S1]
מה כל-זכות אומר על חובת הנגשת וידאו
לפי כל-זכות, החובה לגבי וידאו חלה על רשויות ציבוריות ועל גופים שהמחזור השנתי הממוצע שלהם מעל ₪5 מיליון, ורק על וידאו שהופק אחרי 25.10.2017. נדרשות כתוביות לווידאו מוקלט (לא לשידור חי). אין חובה לתיאור קולי של התרחשויות לא מילוליות, ובהרצאה או בכנס מספיק תמליל. תוכן של צד שלישי שלא הופק עבורכם (למשל סרטון YouTube משובץ) אינו בחובתכם. [S4] הטופס עצמו מונה את כל שורות 1.2 ברמה AA [S1]. איך זה חל על האתר שלכם — שאלה למורשה הנגישות.
1.2.1 אודיו בלבד ווידאו בלבד (מוקלט מראש) רמה AA בטופס
מה הטופס בודק: לאודיו מוקלט בלבד (פודקאסט, הקלטת שיחה) יש תסריט טקסטואלי שכולל את כל המידע השמיעתי. לווידאו מוקלט בלי קול (אנימציה, הדגמת מוצר שקטה) יש תסריט טקסטואלי או ערוץ שמע שמתאר את מה שרואים. [S1]
איך בודקים בפועל: מאתרים בתבנית כל נגן אודיו וכל וידאו בלי פסקול, ובודקים שבסמוך אליהם יש קישור לתמליל או תיאור טקסטואלי, ושהטקסט באמת מכסה את כל התוכן.
מה עושים כדי לעמוד: מפרסמים תמליל מלא ליד כל קובץ אודיו, ותיאור טקסטואלי של המתרחש ליד כל וידאו שקט. תמליל אוטומטי הוא נקודת פתיחה טובה, אבל חייבים לערוך אותו.
מה NAGISOT עושה: אין תיקון אוטומטי לקריטריון הזה. התמליל חייב להגיע מבעל התוכן.
מה נשאר למפתח: למפתח — הפקת התמליל או התיאור ופרסומם בעמוד.
1.2.2 כתוביות רמה AA בטופס
מה הטופס בודק: בווידאו עם קול (קובץ וידאו, YouTube וכדומה) יש כתוביות מסונכרנות וחלופה טקסטואלית. [S1]
איך בודקים בפועל: מפעילים כל וידאו ואת הכתוביות (CC), ובודקים שהן קיימות, מסונכרנות עם הדיבור, מדויקות, ומציינות מי מדבר וצלילים חשובים. כתוביות אוטומטיות של YouTube בדרך כלל אינן מדויקות מספיק, בייחוד בעברית.
מה עושים כדי לעמוד: מוסיפים קובץ כתוביות (למשל WebVTT דרך <track kind="captions">, או כתוביות מוגהות שמעלים ל-YouTube), ומוודאים שהנגן מאפשר להפעיל אותן מהמקלדת.
מה NAGISOT עושה: תיקון AI — הסריקה מזהה וידאו בלי כתוביות. AI על מפתחות ה-LLM שלכם יכול להפיק טיוטת כתוביות מתמלול מכונה.
מה נשאר למפתח: למפתח — הגהת הכתוביות (תמלול מכונה לא מספיק בלי בדיקה אנושית), וכתוביות לווידאו שמתארח אצל צד שלישי ולכן לא ניתן להזריק לו track.
1.2.3 תיאורי אודיו או חלופה טקסטואלית למדיה (מוקלטת מראש) רמה AA בטופס
מה הטופס בודק: לסרטון מצורף תסריט טקסטואלי שכולל תיאור של ההתרחשויות החזותיות, או תיאור קולי שמתאר את מה שלא נאמר בפסקול. הטופס נותן דוגמה: להוסיף לכתוביות "הקהל צוחק". [S1]
איך בודקים בפועל: צופים בסרטון בלי מסך (או מקשיבים בלבד) ושואלים: האם יש מידע שמופיע רק בתמונה, כמו טקסט על המסך, שם דובר או פעולה? אם כן, האם יש תסריט או תיאור קולי שמעביר אותו?
מה עושים כדי לעמוד: הדרך הפשוטה היא תסריט טקסטואלי מלא (דיאלוג + תיאור חזותי) שמפורסם ליד הסרטון. דרך נוספת היא לתכנן את הסרטון כך שהקריין יאמר את מה שמופיע על המסך, וכך לא צריך תיאור נפרד. בנוסף, ראו מה כל-זכות אומר על היקף החובה בתיבה למעלה.
מה NAGISOT עושה: תיקון AI — הסריקה מזהה את הבעיה, ו-AI יכול להפיק חלופה טקסטואלית שמסומנת כאיכות מכונה.
מה נשאר למפתח: למפתח — אישור התסריט והשלמתו. מכונה לא יודעת מה חשוב עסקית בסרטון.
1.2.5 תיאורי אודיו למדיה (מוקלטת מראש) רמה AA
מה הטופס בודק: לסרטון יש תיאור קולי של כל ההתרחשויות החזותיות שלא מתוארות בפסקול. ההבדל מ-1.2.3: כאן לא מספיקה חלופה טקסטואלית, נדרש ערוץ שמע. [S1]
איך בודקים בפועל: בודקים אם קיימת גרסה עם תיאור קולי (רצועת שמע נוספת או גרסה נפרדת של הסרטון), או שהפסקול המקורי כבר מתאר את כל מה שחשוב.
מה עושים כדי לעמוד: מפיקים גרסה עם תיאור קולי, או כותבים את התסריט מראש כך שהקריינות מתארת את מה שמופיע. לגבי היקף החובה בפועל (כולל העובדה שלפי כל-זכות אין חובה לתיאור קולי של התרחשויות לא מילוליות) — ראו את התיבה למעלה, והתייעצו עם מורשה נגישות. [S4]
מה NAGISOT עושה: תיקון AI חלקי — זיהוי, וטיוטת תיאור טקסטואלי.
מה נשאר למפתח: למפתח — תיאור קולי אמיתי הוא הפקת תוכן, ואת זה תוסף לא יכול לעשות.
הנחיה 1.3 — ניתן להתאמה
התוכן צריך להיות בנוי כך שאפשר להציג אותו בדרכים שונות, למשל בתצוגה פשוטה יותר או בקורא מסך, בלי לאבד מידע או מבנה. [S1]
1.3.1 מידע וקשרים רמה A
מה הטופס בודק: כל מבנה שמועבר בעיצוב (גודל גופן, מסגרות, רקעים) מובע גם בקוד. הטופס מפרט:
- כותרות מסומנות ב-
<h1>עד<h6>. - רשימות וקבוצות קישורים, כולל תפריטים, מסומנות ב-
<ul>,<ol>או<dl>. - טקסט מודגש או מיוחד מסומן סמנטית (
<strong>,<code>,<abbr>,<blockquote>). - טבלאות נתונים כוללות
<th>אוscope, ו-<caption>. - בטפסים, כל שדה משויך לתווית ב-
<label>, וקבוצות שדות מסומנות ב-<fieldset>ו-<legend>. - אזורי העמוד (ניווט, תוכן ראשי) מוגדרים כ-landmarks. הטופס מגדיר את זה כ"רצוי".
בשורה נפרדת הטופס דורש גם הפרדה מלאה בין תוכן לתצוגה באמצעות CSS. [S1]
איך בודקים בפועל: מבטלים את ה-CSS (ב-Firefox: תפריט תצוגה ← סגנון עמוד ← ללא סגנון) ובודקים שהמבנה עדיין מובן: כותרות נראות ככותרות, רשימות נראות כרשימות, הסדר הגיוני. בקורא מסך פותחים את רשימת הכותרות (ב-NVDA: Insert+F7) ומוודאים שהיא משקפת את מבנה העמוד. בטבלאות מוודאים שקורא המסך מכריז על כותרת העמודה בכל תא. בטפסים לוחצים על כל תווית ובודקים שהפוקוס עובר לשדה שלה. מחפשים "כותרות" שהן בעצם <div> עם גופן גדול, ו"טבלאות" שבנויות מ-div.
מה עושים כדי לעמוד: משתמשים באלמנטים הסמנטיים של HTML לפי ייעודם. עוטפים את האזורים ב-<header>, <nav>, <main> ו-<footer>. לא משתמשים בטבלאות לעימוד, ולא בתגיות כותרת רק בשביל הגודל.
מה NAGISOT עושה: תיקון אוטומטי — אזור ראשי (main) מתווסף בכל עמוד, גם בלי סריקה. אחרי סריקה: קורא המסך שומע מבנה כותרות רציף (aria-level, בלי שינוי חזותי); תפריט, כותרת עליונה ופוטר קיימים שלא סומנו מקבלים navigation / banner / contentinfo; שדות טופס מקבלים שם מהטקסט שעל הדף (placeholder או הטקסט שלפני השדה). מומלץ לתקן גם בקוד המקור.
מה נשאר למפתח: למפתח — היררכיית כותרות, רשימות, סימון טבלאות, fieldset/legend, והפרדת תוכן מתצוגה. NAGISOT מזהה ומדווח על בעיות בהיררכיית הכותרות, אבל לא משנה את המבנה עצמו.
1.3.2 רצף בעל משמעות רמה A
מה הטופס בודק: כשסדר התוכן משפיע על המשמעות שלו, הסדר הנכון מוגדר בקוד. הטופס מדגיש שזה הסדר שבו קורא מסך מקריא, ולכן חובה לבדוק בקורא מסך שסדר ההקראה הגיוני. [S1]
איך בודקים בפועל: מקריאים את העמוד ברצף בקורא מסך (ב-NVDA: Insert+↓) ומשווים לסדר הוויזואלי. נקודות חשודות: פריסות CSS עם order, flex-direction: row-reverse או מיקום absolute; עמודות שמוצגות בסדר אחר במובייל; תוכן שנכנס למקום בעזרת JavaScript; וגם ערבוב של עברית ואנגלית, שעלול לבלבל את הסדר.
מה עושים כדי לעמוד: מסדרים את ה-DOM באותו סדר שבו התוכן נקרא על המסך, ומשתמשים ב-CSS לעיצוב בלבד, לא כדי לשנות סדר.
מה NAGISOT עושה: הסריקה מזהה את הבעיה ומדווחת עליה. NAGISOT לא מסדר מחדש את העמוד, כי שינוי סדר בזמן ריצה עלול לשבור את האתר.
מה נשאר למפתח: למפתח — כל התיקון.
1.3.3 מאפייני חישה רמה A
מה הטופס בודק: הוראות לא נשענות רק על צבע, צורה או מיקום על המסך ("לחצו על הכפתור המרובע", "קראו את ההוראות בכחול"), וגם לא רק על צליל ("המתינו לצפצוף"). [S1]
איך בודקים בפועל: קוראים את כל טקסטי ההוראות בתבנית, כולל הודעות בטפסים ובתהליכי רכישה, ומחפשים ביטויים כמו "הכפתור הירוק", "בצד שמאל", "באייקון העגול", "למטה".
מה עושים כדי לעמוד: מוסיפים לכל הוראה גם את השם הטקסטואלי של הרכיב: "לחצו על המשך (הכפתור הירוק בתחתית)".
מה NAGISOT עושה: הסריקה מזהה ניסוחים חשודים ומדווחת עליהם.
מה נשאר למפתח: למפתח — שכתוב ההוראות (זה תוכן, ובעל האתר צריך לאשר אותו).
הנחיה 1.4 — בר הבחנה
צריך להקל על המשתמשים לראות ולשמוע את התוכן, כולל הפרדה בין התוכן לרקע. [S6]
1.4.1 שימוש בצבע רמה A
מה הטופס בודק: צבע הוא לא האמצעי החזותי היחיד להעברת מידע, לסימון פעולה, לבקשת תגובה או להבחנה בפרט. הטופס מתייחס במפורש לקישורים: צבע לא יכול להיות הדבר היחיד שמבדיל קישור מטקסט רגיל, אלא אם יש ניגודיות של 3:1 בין צבע הקישור לטקסט שסביבו, וגם הקישור מקבל סימון נוסף (למשל קו תחתון) במעבר עכבר ובפוקוס. [S1]
איך בודקים בפועל: מציגים את העמוד בגווני אפור (בכלי המפתחים של Chrome: Rendering ← Emulate vision deficiencies ← Achromatopsia) ובודקים: האם עדיין אפשר לזהות קישורים בתוך פסקה? שדות חובה? שדה עם שגיאה? מקרא של גרף? מצב "נבחר" בלשוניות?
מה עושים כדי לעמוד: מוסיפים סימן נוסף מעבר לצבע: קו תחתון לקישורים בטקסט, כוכבית ומילה "חובה" לשדות חובה, אייקון וטקסט להודעות שגיאה, ודוגמאות קו או תוויות ישירות בגרפים.
מה NAGISOT עושה: הסריקה מזהה מצבים שבהם צבע הוא האמצעי היחיד, ומדווחת עליהם.
מה נשאר למפתח: למפתח — הוספת האייקון או הטקסט במקור.
1.4.2 שליטה באודיו רמה A
מה הטופס בודק: לאודיו שמתנגן אוטומטית יותר מ-3 שניות יש מנגנון לעצירה, להשהיה או לשליטה בעוצמה. [S1]
איך בודקים בפועל: טוענים את העמוד עם רמקולים פתוחים. אם משהו מתנגן, מנסים לעצור אותו מהמקלדת בלבד. הבעיה הכי חמורה אצל משתמשי קורא מסך: הצליל מתחרה בהקראה, והם לא מצליחים למצוא את כפתור העצירה.
מה עושים כדי לעמוד: לא מפעילים אודיו או וידאו עם קול אוטומטית. אם חייבים, שמים כפתור עצירה בולט ונגיש מהמקלדת בתחילת העמוד.
מה NAGISOT עושה: תיקון אוטומטי — על וידאו שמתנגן לבד בלי פקדים הווידג'ט מוסיף כפתור השהיה גלוי ונגיש במקלדת, ומשהה אותו מראש למי שביקש פחות תנועה במערכת ההפעלה.
מה נשאר למפתח: למפתח (מומלץ) — להסיר את ה-autoplay מהקוד, כדי שהעמוד יהיה תקין גם בלי הווידג'ט.
1.4.3 ניגודיות (קונטרסט) רמה AA
מה הטופס בודק: יחס ניגודיות של לפחות 4.5:1 לטקסט רגיל, ו-3:1 לטקסט גדול (18 נקודות, או 14 נקודות מודגש). לוגו, טקסט שמשמש כחלק מתמונה וטקסט שאף אחד לא רואה — פטורים. הטופס מוסיף שאם אי אפשר לעמוד בדרישה, מותר לפי התקנות להציע באתר סט צבעים נוסף שכן עומד בה. [S1]
איך בודקים בפועל: משתמשים בבודק ניגודיות, למשל Colour Contrast Analyser או בודק הניגודיות שבכלי המפתחים של הדפדפן (בבחירת צבע). בודקים גם מצבים שקל לשכוח: טקסט placeholder, כפתורים במצב hover ו-focus, טקסט על תמונה או על גרדיאנט, טקסט אפור "עדין" בכותרות תחתונות, הודעות שגיאה אדומות, ותגיות מבצע.
מה עושים כדי לעמוד: מכהים או מבהירים את צבעי הטקסט והרקע בערכת העיצוב עד שהם עומדים ביחס. לטקסט על תמונה מוסיפים שכבת רקע כהה מאחורי הטקסט.
מה NAGISOT עושה: תיקון אוטומטי — אחרי סריקה, NAGISOT מחשב לכל טקסט שנכשל צבע קרוב שעומד ב-4.5:1, ומחיל אותו ב-CSS בזמן ריצה. כלי למבקר — מצבי ניגודיות בחלונית הווידג'ט. הם סט צבעים חלופי, מהסוג שהטופס מזכיר. האם במקרה שלכם הם מספיקים כ"סט צבעים נוסף" — את זה צריך להכריע מורשה הנגישות.
מה נשאר למפתח: למפתח (מומלץ) — לתקן את הצבעים בערכת העיצוב עצמה, ולטפל בטקסט שמוטמע בתוך תמונות (אותו CSS לא יכול לתקן).
1.4.4 הגדלת טקסט רמה AA
מה הטופס בודק: כשמגדילים את הטקסט ל-200% (פי 2), לא נפגעים המידע או הפונקציונליות של העמוד. [S1]
איך בודקים בפועל: מגדילים את הדפדפן ל-200% (Ctrl++ עד 200%), ובנוסף בודקים הגדלת טקסט בלבד (ב-Firefox: תצוגה ← מרחק מתצוגה ← הגדלת טקסט בלבד). מחפשים טקסט שנחתך, טקסט שעולה על טקסט אחר, כפתורים שהתוכן שלהם נעלם, תפריט שאי אפשר לפתוח, וטפסים שהשדות שלהם יוצאים מהמסך.
מה עושים כדי לעמוד: מגדירים גדלים ביחידות יחסיות (rem, em, %), לא קובעים גובה קבוע למכולות שמכילות טקסט, ונזהרים עם overflow: hidden. בנוסף מוודאים שהעמוד לא חוסם הגדלה (user-scalable=no במובייל).
מה NAGISOT עושה: כלי למבקר — כלי גודל טקסט בווידג'ט. הוא מגדיל גם טקסט שהוגדר בפיקסלים.
מה נשאר למפתח: למפתח — לוודא שהעיצוב לא נשבר בהגדלה של 200% בדפדפן עצמו. הכלי בווידג'ט עוזר למבקרים, אבל לא מתקן עיצוב שנשבר.
1.4.5 תמונות של טקסט רמה AA
מה הטופס בודק: אם אפשר להשיג את אותו מראה עם טקסט אמיתי (למשל טקסט על תמונת רקע), לא משתמשים בתמונה של טקסט. יש שני חריגים: תמונה שהמשתמש יכול להתאים לעצמו, או תמונה שהיא חיונית. לוגו ומותג נחשבים חיוניים. [S1]
איך בודקים בפועל: מנסים לסמן את הטקסט בעכבר: אם אי אפשר, הוא כנראה תמונה. בהגדלה, טקסט שהוא תמונה נעשה מפוקסל. מקומות נפוצים: באנרים בסליידר הראשי, מודעות מבצע, כותרות מעוצבות, צילומי מסך של טבלאות ותמונות של הוראות.
מה עושים כדי לעמוד: בונים את הבאנר מטקסט HTML על תמונת רקע, ומשתמשים בגופני רשת לעיצוב. בצילום מסך של טבלה מחליפים אותו בטבלת HTML.
מה NAGISOT עושה: תיקון AI — זיהוי טקסט בתמונה (OCR) והעברתו ל-alt, כך שלפחות קוראי מסך יקבלו את המידע.
מה נשאר למפתח: למפתח — החלפת התמונה בטקסט אמיתי. alt לא עונה על הדרישה מבחינת כבדי ראייה שמגדילים או משנים צבעים.
הנחיה 2.1 — מקלדת נגישה
כל הפונקציונליות צריכה להיות זמינה מהמקלדת. [S1] זו הקבוצה שבה רוב האתרים נכשלים, ושבה אין תחליף לבדיקה ידנית.
2.1.1 מקלדת רמה A
מה הטופס בודק:
- כל הפעולות באתר אפשריות מהמקלדת (במעבר עם Tab).
- מעבר הפוקוס לוגי ומתאים למבנה המסך.
- רכיבים שאינם HTML רגיל מאפשרים שימוש מלא במקלדת, כמו רכיבי HTML.
- כשרכיב מקבל פוקוס, לא קורה שינוי משמעותי בדף (פתיחת דף, popup, העברת פוקוס).
איך בודקים בפועל: מניחים את העכבר בצד ועוברים על כל התבנית עם Tab ו-Shift+Tab. מפעילים עם Enter ו-רווח, ובתוך רכיבים מורכבים משתמשים בחצים וב-Esc. בודקים במיוחד: תפריטים שנפתחים רק במעבר עכבר, סליידרים וקרוסלות, חלונות קופצים, תיבות בחירה מעוצבות, בוחרי תאריך, מפות, צ'אט, נגני וידאו, אקורדיונים, "הוספה לסל", ובחירת מידה וצבע בחנויות.
מה עושים כדי לעמוד: משתמשים ב-<button> ו-<a href> אמיתיים במקום <div onclick>. לרכיב מותאם אישית מוסיפים tabindex="0", טיפול באירועי מקלדת והתנהגות לפי דפוסי ARIA המקובלים. תפריט שנפתח ב-hover צריך להיפתח גם בפוקוס או בלחיצה.
מה NAGISOT עושה: תיקון אוטומטי — div או span שיש להם פעולת לחיצה אבל אי אפשר להגיע אליהם מהמקלדת מקבלים פוקוס, role="button", ו-Enter/רווח מפעילים את אותה פעולת לחיצה שכבר קיימת — בלי לנחש התנהגות חדשה. רכיבים מורכבים יותר (גרירה, תפריטים מותאמים) מדווחים למפתח.
מה נשאר למפתח: למפתח — כל התיקון.
2.1.2 מלכודות מקלדת רמה A
מה הטופס בודק: אין בדף "מלכודות מקלדת" — רכיבים שאפשר להגיע אליהם עם המקלדת אבל אי אפשר לצאת מהם. [S1]
איך בודקים בפועל: עוברים עם Tab על כל הדף מההתחלה עד הסוף ובחזרה. נקודות חשודות: נגני וידאו משובצים, iframe של צד שלישי (מפות, תשלום, צ'אט), עורכי טקסט עשיר, וחלונות קופצים. חלון קופץ אמור לשמור את הפוקוס בתוכו כל עוד הוא פתוח, אבל חייבת להיות דרך לסגור אותו: Esc או כפתור סגירה שמגיעים אליו מהמקלדת.
מה עושים כדי לעמוד: מוודאים שלכל רכיב יש יציאה מהמקלדת. אם רכיב צד שלישי לוכד את הפוקוס, מחליפים אותו או פונים לספק.
מה NAGISOT עושה: הסריקה מזהה חשד למלכודת מקלדת ומדווחת עליו.
מה נשאר למפתח: למפתח — התיקון.
הנחיה 2.2 — זמן מספיק
למשתמשים צריך להיות מספיק זמן לקרוא את התוכן ולהשתמש בו. [S1]
2.2.1 כוונון זמן רמה A
מה הטופס בודק: בכל מגבלת זמן לקריאה, לתגובה או לפעולה (כולל ניתוק אוטומטי, time out), המשתמש יכול לבטל אותה, להאריך אותה או להתאים אותה לעצמו. מגבלת זמן של יותר מ-20 שעות פטורה. [S1]
איך בודקים בפועל: מחפשים ניתוק אוטומטי באזור אישי, טיימר על קוד אימות (OTP), סל קנייה שמתרוקן, הפניה אוטומטית ("תועברו בעוד 5 שניות"), שאלון עם שעון, והזמנת כרטיסים עם זמן שמור. נכנסים לתהליך ומחכים: האם מופיעה אזהרה לפני שהזמן נגמר? האם אפשר להאריך?
מה עושים כדי לעמוד: מתריעים לפני תום הזמן ומאפשרים להאריך בפעולה פשוטה. לפי WCAG, המשתמש צריך לקבל לפחות 20 שניות להגיב לאזהרה, ואפשרות להאריך לפחות 10 פעמים. [S6] הפניות אוטומטיות מבטלים, או מחליפים בכפתור.
מה NAGISOT עושה: הסריקה מזהה מגבלות זמן ומדווחת עליהן.
מה נשאר למפתח: למפתח — שינוי הלוגיקה, לרוב בצד השרת.
2.2.2 השהיה, עצירה, הסתרה רמה A
מה הטופס בודק: אפשר להשהות, לעצור או להסתיר תוכן מהבהב, נע או נגלל שמוצג יותר מ-5 שניות. לתוכן שמתעדכן אוטומטית ומוצג לצד תוכן אחר יש מנגנון לעצירה, להסתרה או לשליטה בתדירות העדכון, אלא אם העדכון מהותי לפעולה. [S1]
איך בודקים בפועל: מחפשים קרוסלה שמתחלפת לבד, פס חדשות או מבצעים נגלל, רקע וידאו, אנימציות שרצות בלולאה, מוני "צפו עכשיו" ופידים חיים. בודקים שיש כפתור השהיה גלוי ושאפשר להגיע אליו מהמקלדת. השהיה רק במעבר עכבר לא מספיקה למשתמשי מקלדת.
מה עושים כדי לעמוד: מוסיפים כפתור השהיה והפעלה לכל קרוסלה ואנימציה, ומכבדים את ההגדרה prefers-reduced-motion. עוד יותר טוב: לא להפעיל תוכן נע אוטומטית בכלל.
מה NAGISOT עושה: כלי למבקר — כלי "עצירת אנימציות" בווידג'ט, שמקפיא אנימציות, GIF ווידאו אוטומטי. תיקון אוטומטי — כפתור השהיה גלוי על וידאו נע, ומגן ההבהובים (ראו 2.3.1) עוצר אוטומטית את התוכן המהיר והמסוכן ביותר.
מה נשאר למפתח: למפתח — כפתורי השהיה בקרוסלות ובתוכן מתעדכן, בתוך הרכיבים עצמם.
הנחיה 2.3 — התקפים
אסור לעצב תוכן באופן שידוע כגורם להתקפים. [S1]
2.3.1 הבהוב וריצוד רמה A
מה הטופס בודק: אין במסך הבהוב או ריצוד מהיר משלוש פעמים בשנייה, או שההבהוב נמצא מתחת לספי ההבהוב הכללי והאדום (general flash and red flash thresholds). [S1]
איך בודקים בפועל: עוברים על כל האנימציות, קובצי ה-GIF, הבאנרים והסרטונים בתבנית. בסרטונים יש כלים ייעודיים לניתוח הבהובים (למשל PEAT), כי בעין קשה להעריך קצב. ב-CSS מחפשים אנימציות אינסופיות עם מחזור קצר מאוד.
מה עושים כדי לעמוד: מסירים כל הבהוב מהיר. אם אי אפשר לוותר עליו, מקטינים מאוד את השטח המהבהב, מאטים אותו ומחלישים את הניגודיות שלו.
מה NAGISOT עושה: תיקון אוטומטי — מגן הבהובים שפועל בכל עמוד, גם בלי סריקה. הוא מקפיא אוטומטית אנימציות CSS אינסופיות שמחזור שלהן קצר מ-333 מילישניות (יותר מ-3 בשנייה), וכן את האלמנטים <marquee> ו-<blink>. קובצי GIF/APNG ווידאו אוטומטי מוקפאים כשהמבקר בוחר "עצירת אנימציות", או כשמערכת ההפעלה שלו מוגדרת להפחתת תנועה. הממצא מדווח גם לתיקון במקור.
מה נשאר למפתח: למפתח — הבהובים בתוך תוכן וידאו. מדידה של קצב פריימים דורשת ניתוח פיקסלים, וזה מחוץ למה שאפשר לבדוק ב-DOM. את זה בודקים ידנית או בכלי ייעודי.
הנחיה 2.4 — ניתן לניווט
צריך לספק דרכים שיעזרו למשתמשים לנווט, למצוא תוכן ולדעת איפה הם נמצאים. [S1]
2.4.1 עקיפת בלוקים רמה A
מה הטופס בודק: יש מנגנון לדלג על בלוקים שחוזרים בכמה עמודים (תפריטים, באנרים), שמאפשר לעבור ישירות לתוכן העמוד. [S1]
איך בודקים בפועל: טוענים את העמוד ולוחצים Tab פעם אחת. אמור להופיע קישור "דלג לתוכן". לוחצים Enter ובודקים שה-Tab הבא ממשיך מתחילת התוכן הראשי, ולא חוזר לתפריט. בקורא מסך בודקים גם שיש landmarks (D ב-NVDA) וכותרות.
מה עושים כדי לעמוד: מציבים קישור דילוג כאלמנט הראשון שמקבל פוקוס בעמוד, ומקשרים אותו אל <main id="main" tabindex="-1">. הקישור יכול להיות מוסתר, בתנאי שהוא מופיע כשהוא מקבל פוקוס.
מה NAGISOT עושה: תיקון אוטומטי — קישור "דלג לתוכן" ואזור ראשי מתווספים בכל עמוד, גם בלי סריקה, כשהם חסרים. אחרי סריקה גם התפריט, הכותרת העליונה והפוטר מסומנים כאזורים, כך שקורא מסך יכול לדלג ביניהם.
מה נשאר למפתח: מומלץ להוסיף קישור דילוג גם בקוד עצמו. אם אין לכם יכולת לשנות קוד, התיקון האוטומטי מכסה את הדרישה הבסיסית.
2.4.2 כותרת דף רמה A
מה הטופס בודק: לכל עמוד יש כותרת (page title) ייחודית שמתארת את התוכן או את הפונקציה שלו. [S1]
איך בודקים בפועל: מסתכלים על הכותרת בלשונית הדפדפן בכל תבנית. האם כל העמודים נקראים "דף הבית"? באתרי SPA (React, Vue וכדומה) בודקים שהכותרת מתעדכנת במעבר בין עמודים. בתהליך רב-שלבי בודקים שהכותרת מציינת את השלב.
מה עושים כדי לעמוד: כותבים <title> ייחודי לכל עמוד, בתבנית "שם העמוד · שם האתר", כשהחלק הייחודי מופיע ראשון.
מה NAGISOT עושה: הסריקה מזהה כותרות חסרות או כפולות ומדווחת עליהן.
מה נשאר למפתח: למפתח — כתיבת הכותרות במקור.
2.4.3 סדר פוקוס (Focus order) רמה A
מה הטופס בודק: בניווט עם Tab, הפוקוס עובר בסדר לוגי, אינטואיטיבי ומתאים למבנה העמוד. [S1]
איך בודקים בפועל: עוברים עם Tab ועוקבים אחרי הפוקוס. באתר בעברית הוא אמור להתקדם מימין לשמאל ומלמעלה למטה. סימנים לבעיה: הפוקוס קופץ בין אזורים, נעלם לרכיבים מוסתרים (תפריט מובייל סגור, חלון קופץ לא פעיל), או לא נכנס לחלון קופץ כשהוא נפתח ולא חוזר לכפתור שפתח אותו כשהוא נסגר. בקוד מחפשים tabindex חיובי (1, 2, 3…), שכמעט תמיד שובר את הסדר.
מה עושים כדי לעמוד: מסדרים את ה-DOM לפי הסדר הוויזואלי, מסירים tabindex חיוביים, מסתירים רכיבים סגורים עם display:none או inert, ומנהלים פוקוס בחלונות קופצים.
מה NAGISOT עושה: הסריקה מבצעת ביקורת של tabindex ומדווחת על בעיות.
מה נשאר למפתח: למפתח — התיקון.
2.4.4 מטרת הקישור (מתוך הקשר) רמה A
מה הטופס בודק: מטרת הקישור ברורה מהטקסט שלו או מההקשר (המשפט או הפסקה שבהם הוא נמצא). בכל מקרה שעלול להיות לא ברור, יש לקישור title שמסביר במדויק לאן הוא מוביל. [S1]
איך בודקים בפועל: פותחים בקורא מסך את רשימת הקישורים (ב-NVDA: Insert+F7, לשונית קישורים) ושואלים: האם כל קישור מובן בפני עצמו? סימנים לבעיה: עשרה קישורים בשם "קרא עוד", "לחץ כאן", "לפרטים", קישורי אייקון בלי שם, וקישורים שהטקסט שלהם הוא כתובת URL ארוכה.
מה עושים כדי לעמוד: כותבים טקסט קישור תיאורי ("לקריאת המדריך להצהרת נגישות"). אם העיצוב מחייב "קרא עוד", מוסיפים טקסט מוסתר חזותית או aria-label שכולל את שם הפריט. הטופס מזכיר title, אבל קוראי מסך לא תמיד מקריאים אותו, ולכן aria-label או טקסט מוסתר אמינים יותר.
מה NAGISOT עושה: תיקון AI — הסריקה מזהה קישורים עמומים, וה-AI כותב להם aria-label לפי ההקשר בעמוד.
מה נשאר למפתח: מומלץ לשפר את טקסט הקישורים במקור, כי זה משרת גם משתמשים שאינם משתמשים בקורא מסך.
2.4.5 ריבוי דרכים לאיתור דף באתר רמה AA
מה הטופס בודק: יש יותר מדרך אחת להגיע לכל עמוד, חוץ מעמוד שהוא שלב בתהליך או תוצאה של תהליך. דוגמאות מהטופס: מפת אתר, מנגנון חיפוש, תוכן עניינים, תפריט שמכיל את כל העמודים, וסימניות (bookmarks) במסמכי PDF. [S1]
איך בודקים בפועל: בוחרים כמה עמודים פנימיים ובודקים שאפשר להגיע לכל אחד מהם בשתי דרכים לפחות, למשל תפריט וחיפוש, או תפריט ומפת אתר. ב-PDF ארוך בודקים שיש סימניות.
מה עושים כדי לעמוד: מוסיפים עמוד מפת אתר (HTML, לא רק sitemap.xml) עם קישור מהפוטר, או חיפוש פנימי. ב-PDF מייצאים עם סימניות לפי כותרות.
מה NAGISOT עושה: הסריקה בודקת אם יש מפת אתר או חיפוש, ומדווחת אם אין.
מה נשאר למפתח: למפתח — זו החלטה של ארכיטקטורת האתר.
2.4.6 כותרות ותוויות רמה AA
מה הטופס בודק: הכותרות והתוויות ברורות ומבהירות את הנושא או את המטרה. [S1]
איך בודקים בפועל: קוראים את רשימת הכותרות בלי ההקשר שסביבן (בקורא מסך או בתוסף שמציג מבנה כותרות): האם היא מספרת על מה העמוד? בטפסים קוראים כל תווית בפני עצמה: "שם" — שם פרטי או שם מלא? "מספר" — טלפון או ת"ז?
מה עושים כדי לעמוד: כותבים כותרות שמתארות את התוכן שאחריהן, במקום כותרות שיווקיות עמומות כמו "גלו עוד", ותוויות מדויקות לכל שדה.
מה NAGISOT עושה: תיקון אוטומטי — שדות בלי תווית מקבלים שם נגיש מהטקסט שעל הדף. כותרות קצרות מסומנות לבדיקה ידנית ולא כליקוי: כותרת קצרה יכולה להיות תיאורית לגמרי ("צור קשר").
מה נשאר למפתח: למפתח — נוסח הכותרות. זה תוכן העמוד, ובעל האתר צריך לקבוע אותו.
2.4.7 פוקוס נראה לעין רמה AA
מה הטופס בודק: כל רכיב שמקבל פוקוס מהמקלדת מקבל סימון חזותי, של הדפדפן או של עיצוב האתר. [S1]
איך בודקים בפועל: עוברים עם Tab ובכל רגע שואלים: איפה הפוקוס עכשיו? אם הוא "נעלם" על כפתורים, קישורים או שדות, כנראה יש בקוד outline: none בלי סימון חלופי. בודקים גם שהסימון נראה על רקעים כהים וגם על בהירים.
מה עושים כדי לעמוד: לא מסירים את ה-outline, או מחליפים אותו בסגנון :focus-visible בולט, למשל קו מתאר בעובי 2–3 פיקסלים בצבע עם ניגודיות טובה.
מה NAGISOT עושה: תיקון אוטומטי — טבעת פוקוס מוחזרת בכל עמוד, גם בלי סריקה, במקומות שבהם האתר הסיר אותה.
מה נשאר למפתח: מומלץ לעצב סימון פוקוס שמתאים למותג, במקום הסימון הכללי.
2.4.10 כותרות לקטעים רמה AA בטופס
מה הטופס בודק: יש שימוש בכותרות כדי לזהות קטעים (sections) בתוכן. ב-WCAG 2.0 זה קריטריון ברמה AAA, אבל הטופס הישראלי דורש אותו. [S1] [S6]
איך בודקים בפועל: בעמודי תוכן ארוכים (מאמר, מדיניות, דף שירות) בודקים שכל קטע נושאי נפתח בכותרת אמיתית (h2/h3), ושרשימת הכותרות בקורא מסך מאפשרת לקפוץ בין הקטעים.
מה עושים כדי לעמוד: מחלקים טקסט ארוך לקטעים עם כותרות, וממירים "כותרות" שהן רק טקסט מודגש לתגיות כותרת.
מה NAGISOT עושה: הסריקה מזהה קטעים ארוכים בלי כותרות ומדווחת עליהם. NAGISOT לא מוסיף כותרות בעצמו, כי אין דרך בטוחה לנחש איפה מתחיל קטע ומה שמו.
מה נשאר למפתח: למפתח — הוספת הכותרות במקור.
הנחיה 3.1 — קריא
תוכן הטקסט צריך להיות קריא ומובן. [S1]
3.1.1 שפת הדף רמה A
מה הטופס בודק: שפת הכתיבה של העמוד מוגדרת בתגית ה-HTML, למשל lang="he". [S1]
איך בודקים בפועל: בודקים בקוד המקור את התגית <html>. בקורא מסך מקשיבים: עמוד עברי שמוגדר כאנגלית יוקרא במבטא אנגלי ולא יהיה מובן. באתר רב-לשוני בודקים כל גרסת שפה.
מה עושים כדי לעמוד: <html lang="he" dir="rtl"> לעברית, lang="ar" לערבית, וכן הלאה. הדרישה היא ל-lang. גם dir חשוב לתצוגה נכונה, אבל הוא נפרד ממנה.
מה NAGISOT עושה: תיקון אוטומטי — בכל עמוד, גם בלי סריקה, NAGISOT מוסיף lang כשהוא חסר, אבל רק כשהכתב חד-משמעי (למשל עברית או ערבית). כשאי אפשר לדעת בוודאות (למשל טקסט לטיני, שיכול להיות כמה שפות), הוא לא מנחש.
מה נשאר למפתח: מומלץ להגדיר את השפה בקוד. שורה אחת, והבעיה נפתרת לתמיד.
3.1.2 שפה של חלקים בעמוד רמה A בטופס
מה הטופס בודק: בכל מקום שבו שפת הכתיבה מתחלפת, השינוי מסומן בקוד עם המאפיין lang. [S1]
איך בודקים בפועל: מחפשים בעמוד קטעים בשפה אחרת: ציטוט באנגלית, סלוגן, גרסה ערבית של הודעה, כפתור בורר שפות. מקשיבים בקורא מסך אם הקטע מוקרא בקול של השפה הנכונה. לפי WCAG, שמות פרטיים, מונחים טכניים ומילים שנקלטו בשפה לא מחייבים סימון. [S6]
מה עושים כדי לעמוד: עוטפים כל קטע כזה, למשל <span lang="en">…</span>. בבורר שפות, כל אפשרות מסומנת בשפה שלה ("English" עם lang="en").
מה NAGISOT עושה: תיקון אוטומטי / תיקון AI — אחרי סריקה, קטעים בשפה אחרת נעטפים ב-lang המתאים.
מה נשאר למפתח: מומלץ לסמן בקוד, בעיקר בתוכן שמתעדכן לעתים קרובות.
הנחיה 3.2 — ניתן לניבוי
דפי האתר צריכים להופיע ולתפקד באופן צפוי. [S1] כל הקריטריונים בהנחיה הזו נוגעים להתנהגות ולארכיטקטורה של האתר, ולכן כולם דורשים תיקון בקוד.
3.2.1 בקבלת פוקוס (on focus) רמה A
מה הטופס בודק: כשרכיב מקבל פוקוס, לא קורה שינוי משמעותי. דוגמאות לשינוי כזה: פתיחת חלון חדש, העברת הפוקוס לרכיב אחר, מעבר לעמוד חדש (או משהו שנראה כמו מעבר עמוד), או סידור מחדש של התוכן. [S1]
איך בודקים בפועל: עוברים עם Tab על כל הרכיבים, בלי להפעיל אותם. אם משהו נפתח, נשלח, קופץ או מעביר עמוד רק מעצם הפוקוס — זה כישלון. מקרים נפוצים: תפריט מגה שמשתלט על המסך בפוקוס, חלון קופץ שמופיע כשנכנסים לשדה, ושדה שמעביר אוטומטית לשדה הבא.
מה עושים כדי לעמוד: שינויים משמעותיים קורים רק בפעולה מפורשת של המשתמש (לחיצה, Enter), לא באירוע focus.
מה NAGISOT עושה: הסריקה מזהה את הבעיה ומדווחת עליה.
מה נשאר למפתח: למפתח — התיקון.
3.2.2 בהזנת קלט (on input) רמה A
מה הטופס בודק: כשהמשתמש משנה ערך ברכיב ממשק, לא קורה שינוי משמעותי אוטומטית, אלא אם המשתמש יודע על כך מראש. [S1]
איך בודקים בפועל: משנים בחירה בתיבות בחירה (למשל בורר שפה או מיון, שמעבירים עמוד ברגע הבחירה), מסמנים כפתורי רדיו, ומקלידים בשדות קוד אימות שקופצים לשדה הבא. בודקים שאין שליחה אוטומטית, מעבר עמוד, או קפיצת פוקוס בלי אזהרה.
מה עושים כדי לעמוד: מוסיפים כפתור "החל" או "עבור", או מציינים מראש בטקסט מה יקרה ("בחירת שפה תעביר אתכם לגרסה המתאימה").
מה NAGISOT עושה: הסריקה מזהה את הבעיה ומדווחת עליה.
מה נשאר למפתח: למפתח — התיקון.
3.2.3 ניווט עקבי רמה AA
מה הטופס בודק: מנגנוני ניווט שחוזרים בכמה עמודים מופיעים באותו סדר בכל פעם, ומזוהים באותו אופן. [S1]
איך בודקים בפועל: משווים בין התבניות את התפריט הראשי, הפוטר, החיפוש וקישורי העזר. האם הסדר זהה? האם יש תבנית (למשל דף נחיתה או חנות שנבנתה במערכת אחרת) עם תפריט בסדר שונה?
מה עושים כדי לעמוד: משתמשים ברכיב ניווט משותף אחד לכל האתר. אם תת-אתר בנוי על פלטפורמה אחרת, מיישרים אותו לאותו סדר.
מה NAGISOT עושה: כללי העקביות של הסריקה מסמנים חשד לחוסר עקביות בין התבניות שנסרקו.
מה נשאר למפתח: למפתח — זו החלטה של ארכיטקטורת האתר.
3.2.4 זיהוי עקבי רמה AA
מה הטופס בודק: רכיבי ממשק שמופיעים בכמה עמודים ויש להם אותה פונקציה מזוהים באותו אופן. [S1]
איך בודקים בפועל: בודקים שאותה פעולה נקראת באותו שם בכל מקום: כפתור חיפוש שהוא "חיפוש" בעמוד אחד ו"איתור" בעמוד אחר, אייקון סל עם alt שונה בכל תבנית, או "יצירת קשר" מול "צור קשר" מול "דברו איתנו" — כל אלה כישלונות.
מה עושים כדי לעמוד: מגדירים מילון מונחים אחיד לרכיבים חוזרים, ומשתמשים ברכיבים משותפים.
מה NAGISOT עושה: הסריקה מזהה חוסר עקביות בין עמודים ומדווחת עליו.
מה נשאר למפתח: למפתח — האחדת השמות במקור.
הנחיה 3.3 — עזרה בקלט
צריך לעזור למשתמשים להימנע משגיאות ולתקן אותן. [S1] כאן נבדקים כל הטפסים: יצירת קשר, הרשמה, קופה ואזור אישי.
3.3.1 + 3.3.3 זיהוי שגיאה והצעה לתיקון רמה A (שורה משותפת בטופס)
מה הטופס בודק: כשאפשר לזהות שגיאה של המשתמש אוטומטית, מוצגת הודעת שגיאה בטקסט. אם ידועה הצעה לתיקון, היא מוצגת למשתמש, אלא אם זה פוגע באבטחה או במטרת התוכן. בנוסף, קוראי מסך מזהים את הודעת השגיאה. [S1] (ב-WCAG 2.0, 3.3.3 הוא ברמה AA. [S6])
איך בודקים בפועל: שולחים את הטופס ריק, ואחר כך עם ערכים שגויים (אימייל בלי @, טלפון קצר), כשקורא המסך פועל. בודקים: האם השגיאה מוכרזת? האם ברור לאיזה שדה היא שייכת? האם היא אומרת מה לעשות ("הזינו מספר טלפון בן 10 ספרות") ולא רק "שגיאה"? האם השגיאה מסומנת רק בצבע אדום של המסגרת (שזה גם כישלון ב-1.4.1)?
מה עושים כדי לעמוד: מציגים הודעת טקסט ליד השדה ומקשרים אותה עם aria-describedby, מסמנים aria-invalid="true", ומודיעים על השגיאה דרך role="alert" או אזור live, או מעבירים את הפוקוס לסיכום שגיאות בראש הטופס. ההודעה צריכה לכלול הצעה קונקרטית לתיקון.
מה NAGISOT עושה: הסריקה מזהה טקסט שגיאה גלוי ליד שדה, שלא מקושר לשדה ולא מוכרז לקורא מסך, ומדווחת עליו למפתח עם הוראות (aria-describedby, aria-invalid, role="alert"). עמודי שגיאה (404/500) לא נסרקים כתוכן.
מה נשאר למפתח: למפתח — הלוגיקה של זיהוי השגיאה, הקישור בין ההודעה לשדה, והצעות תיקון שתלויות בכללים העסקיים.
3.3.2 תוויות והוראות רמה A
מה הטופס בודק: כשהמשתמש צריך להזין מידע, יש לו תוויות והוראות. [S1]
איך בודקים בפועל: בודקים שלכל שדה יש תווית גלויה. placeholder שנעלם כשמתחילים להקליד אינו תווית. בודקים ששדות חובה מסומנים בטקסט (לא רק בצבע), שיש הוראות פורמט (תאריך, ת"ז, סיסמה), ושקבוצות של כפתורי רדיו או תיבות סימון מתוארות בשאלה (legend). בקורא מסך בודקים שבכניסה לשדה מוקראות התווית וההוראה.
מה עושים כדי לעמוד: משתמשים ב-<label for> לכל שדה, מוסיפים טקסט עזר שמחובר ב-aria-describedby, ומשתמשים ב-<fieldset>+<legend> לקבוצות.
מה NAGISOT עושה: תיקון אוטומטי — שדה בלי תווית מקבל שם נגיש מהטקסט שעל הדף: ה-placeholder, הטקסט שמופיע ממש לפניו, או המיקום בקוד אימות ("ספרה 2 מתוך 6"). שדות מוסתרים לא נספרים. תיקון AI — לשדות בלי שום טקסט מזהה (כשמופעל).
מה נשאר למפתח: למפתח — תוויות גלויות והוראות פורמט. שם נגיש מוזרק עוזר לקוראי מסך, אבל לא למי שרואה את המסך ולא יודע מה להקליד.
3.3.4 מניעת שגיאות (משפטי, פיננסי, נתונים) רמה AA
מה הטופס בודק: בטפסים שיוצרים התחייבות משפטית או פעולה כספית, משנים או מוחקים נתוני משתמש, או שולחים תשובות במבחן, מתקיים לפחות אחד מאלה: הפעולה הפיכה; הנתונים נבדקים והמשתמש יכול לתקן אותם; או שיש שלב בדיקה ואישור לפני השליחה הסופית. [S1]
איך בודקים בפועל: עוברים על תהליך רכישה, הזמנה, חתימה על הסכם, מחיקת חשבון ושינוי פרטים. האם לפני "אישור" מוצג סיכום שאפשר לחזור ממנו ולתקן? האם אפשר לבטל אחרי השליחה?
מה עושים כדי לעמוד: מוסיפים מסך "סיכום הזמנה" עם אפשרות עריכה לפני תשלום, בקשת אישור לפני מחיקה, ואפשרות ביטול בפרק זמן סביר.
מה NAGISOT עושה: הסריקה מזהה טפסים רגישים בלי שלב אישור ומדווחת עליהם.
מה נשאר למפתח: למפתח — זו לוגיקה של התהליך ושל השרת.
הנחיה 4.1 — תואם
צריך לדאוג לתאימות מרבית עם דפדפנים ועם טכנולוגיות מסייעות, קיימים ועתידיים. [S1]
4.1.1 תקינות קוד (סטנדרטיזציה) רמה A
מה הטופס בודק: לכל אלמנט יש תגית פתיחה וסגירה לפי התקן, אין מאפיינים כפולים, כל מזהי ה-ID ייחודיים, והקינון של האלמנטים תקין. [S1]
איך בודקים בפועל: מריצים את העמוד בוולידטור HTML (למשל Nu HTML Checker של W3C), עדיף על ה-DOM אחרי ש-JavaScript רץ. ID כפול אפשר למצוא גם בקונסולה של הדפדפן. מתמקדים בשגיאות שמשפיעות על נגישות: ID כפול שהתווית מפנה אליו, רשימה ששוברת את המבנה, וכפתור בתוך קישור.
מה עושים כדי לעמוד: מתקנים את שגיאות הוולידציה. במערכות עם רכיבים שחוזרים על עצמם, מייצרים ID ייחודי לכל מופע.
מה NAGISOT עושה: אין תיקון אוטומטי. תיקון מבנה HTML בזמן ריצה אינו בטוח.
מה נשאר למפתח: למפתח — הרצת ולידטור ותיקון.
4.1.2 שם, תפקיד וערך רמה A
מה הטופס בודק: לכל רכיבי הממשק (שדות טופס, קישורים, רכיבים שנוצרו בסקריפט) יש בקוד שם ותפקיד. מצבים, מאפיינים וערכים שהמשתמש יכול לשנות מוגדרים בקוד, וטכנולוגיות מסייעות כמו קוראי מסך מקבלות הודעה כשהם משתנים. בנוסף, לכל frame ו-iframe יש title שמתאר את מטרתו. [S1]
איך בודקים בפועל: בקורא מסך מגיעים לכל רכיב מותאם אישית ומקשיבים. כפתור אקורדיון צריך להיות מוכרז "כפתור, מכווץ" ואחרי לחיצה "מורחב". מתג צריך להכריז אם הוא פעיל. לשונית צריכה להכריז "לשונית, נבחרה". כפתור אייקון צריך להכריז את שמו. בכלי המפתחים (לשונית Accessibility) אפשר לראות את השם והתפקיד שהדפדפן מחשב לכל רכיב. בודקים גם שלכל iframe יש title.
מה עושים כדי לעמוד: קודם כל משתמשים באלמנטים מובנים (button, input type="checkbox", select). ברכיב מותאם אישית מגדירים role ומעדכנים מצב (aria-expanded, aria-pressed, aria-checked, aria-selected) בכל שינוי. לכל iframe נותנים title.
מה NAGISOT עושה: תיקון אוטומטי — רכיב לחיץ בלי תפקיד מקבל role="button" ופוקוס, ושדות מקבלים שם מהטקסט שעל הדף. תיקון AI — שמות לכפתורי אייקון (כשמופעל). רכיבים מורכבים ומצבים דינמיים (aria-expanded וכדומה) מדווחים למפתח.
מה נשאר למפתח: למפתח — עדכון מצבים דינמיים (מורחב/מכווץ, נבחר) ברכיבים מותאמים אישית. זה חלק מהלוגיקה של הרכיב, ותיקון מבחוץ לא יכול לעשות את זה באמינות.
טבלת סיכום: כל הקריטריונים בטופס
הטבלה מרכזת את כל שורות הקריטריונים בסדר הטופס. העמודה "רמה בטופס" היא הרמה שהטופס קובע לישראל [S1], והעמודה "רמה ב-WCAG 2.0" לצורך השוואה [S6]. סוג הטיפול של NAGISOT מסומן בסמל ובמילים.
| קריטריון | שם | רמה בטופס | רמה ב-WCAG 2.0 | מה NAGISOT עושה | מה נשאר למפתח |
|---|---|---|---|---|---|
| 1.1.1 | תכנים שאינם טקסטואליים | A | A | AI: טקסט חלופי, ו-alt ריק לדקורציה | CAPTCHA, תמונות מורכבות |
| 1.2.1 | אודיו בלבד / וידאו בלבד | AA | A | אין | תמליל או תיאור |
| 1.2.2 | כתוביות | AA | A | AI: זיהוי וטיוטת כתוביות | הגהה |
| 1.2.3 | תיאורי אודיו או חלופה טקסטואלית | AA | A | AI: טיוטת חלופה טקסטואלית | אישור והשלמה |
| 1.2.5 | תיאורי אודיו | AA | AA | AI: חלקי | הפקת תיאור קולי |
| 1.3.1 | מידע וקשרים | A | A | אזור ראשי, מבנה כותרות, אזורי ניווט ותוויות מהדף | טבלאות, רשימות; מומלץ: כותרות בקוד |
| 1.3.2 | רצף בעל משמעות | A | A | זיהוי ודיווח | סדר DOM |
| 1.3.3 | מאפייני חישה | A | A | זיהוי ודיווח | שכתוב הוראות |
| 1.4.1 | שימוש בצבע | A | A | זיהוי ודיווח | סימון נוסף לצבע |
| 1.4.2 | שליטה באודיו | A | A | אוטומטי: כפתור השהיה על וידאו נע | מומלץ: הסרת autoplay |
| 1.4.3 | ניגודיות | AA | AA | אוטומטי: תיקון צבעים ל-4.5:1; מצבי ניגודיות | מומלץ: תיקון בערכת העיצוב |
| 1.4.4 | הגדלת טקסט | AA | AA | כלי: גודל טקסט | עיצוב שלא נשבר ב-200% |
| 1.4.5 | תמונות של טקסט | AA | AA | AI: OCR ל-alt | החלפה בטקסט אמיתי |
| 2.1.1 | מקלדת | A | A | רכיב לחיץ מקבל פוקוס ו-Enter | רכיבים מורכבים |
| 2.1.2 | מלכודות מקלדת | A | A | זיהוי ודיווח | יציאה מכל רכיב |
| 2.2.1 | כוונון זמן | A | A | זיהוי ודיווח | הארכה או ביטול |
| 2.2.2 | השהיה, עצירה, הסתרה | A | A | עצירת אנימציות; מגן הבהובים וכפתור השהיה לווידאו | קרוסלות ואנימציות JS |
| 2.3.1 | הבהוב וריצוד | A | A | מגן הבהובים בכל עמוד | הבהובים בתוך וידאו |
| 2.4.1 | עקיפת בלוקים | A | A | קישור דילוג ואזורי ניווט | מומלץ: בקוד |
| 2.4.2 | כותרת דף | A | A | זיהוי ודיווח | title ייחודי |
| 2.4.3 | סדר פוקוס | A | A | ביקורת tabindex | סדר וניהול פוקוס |
| 2.4.4 | מטרת הקישור | A | A | AI: aria-label | מומלץ: טקסט קישור |
| 2.4.5 | ריבוי דרכים | AA | AA | זיהוי ודיווח | מפת אתר או חיפוש |
| 2.4.6 | כותרות ותוויות | AA | AA | AI: תוויות | נוסח כותרות |
| 2.4.7 | פוקוס נראה לעין | AA | AA | טבעת פוקוס בכל עמוד | מומלץ: עיצוב פוקוס |
| 2.4.10 | כותרות לקטעים | AA | AAA | זיהוי ודיווח | הוספת כותרות |
| 3.1.1 | שפת הדף | A | A | lang בכל עמוד (כתב חד-משמעי) | מומלץ: בקוד |
| 3.1.2 | שפה של חלקים | A | AA | / אוטומטי ו-AI: עטיפת lang | מומלץ: בקוד |
| 3.2.1 | בקבלת פוקוס | A | A | זיהוי ודיווח | התיקון |
| 3.2.2 | בהזנת קלט | A | A | זיהוי ודיווח | התיקון |
| 3.2.3 | ניווט עקבי | AA | AA | זיהוי ודיווח | ארכיטקטורה |
| 3.2.4 | זיהוי עקבי | AA | AA | זיהוי ודיווח | האחדת שמות |
| 3.3.1 + 3.3.3 | זיהוי שגיאה והצעה לתיקון | A | A + AA | AI: שפה ברורה ו-role=alert | לוגיקת אימות |
| 3.3.2 | תוויות והוראות | A | A | שם נגיש לשדות מהטקסט שעל הדף | תוויות גלויות |
| 3.3.4 | מניעת שגיאות | AA | AA | זיהוי ודיווח | שלב אישור |
| 4.1.1 | תקינות קוד | A | A | אין | ולידטור ותיקון |
| 4.1.2 | שם, תפקיד וערך | A | A | תפקיד ופוקוס לרכיבים לחיצים; שמות לשדות | מצבים דינמיים |
בשורה התחתונה: מתוך 37 שורות הקריטריונים בטבלה, 20 מקבלות טיפול כלשהו מ-NAGISOT — תיקון אוטומטי, תיקון AI או כלי למבקר — ובחלקן עדיין נשארת עבודה למפתח. 17 השורות האחרות דורשות שינוי בקוד המקור. בשורות האלה NAGISOT מזהה ומתעד, אבל לא מעמיד פנים שתיקן.
מה NAGISOT לא עושה
כדאי לדעת מראש מה הכלי לא עושה, כדי שהטופס שתגישו יהיה מבוסס על המצב האמיתי של האתר:
- לא הופך אתר לנגיש במלואו. הדרישה היא AA בכל קריטריון ובכל תבנית. [S1] אף כלי אוטומטי לא מגיע לזה לבד, ואנחנו לא מבטיחים "100% עמידה" או "חסינות משפטית".
- לא ממלא ולא חותם על הטופס, ולא מחליף את מורשה הנגישות. הסריקה נותנת לכם נתונים לכל שורה, ואת ההחלטה מה מסמנים מקבלים אתם ואיש המקצוע.
- לא מתקן את שורות ה-🟠: תפעול במקלדת, מלכודות מקלדת, סדר פוקוס, כוונון זמן, כותרות דפים, ריבוי דרכים, עקביות בניווט ובזיהוי, התנהגות בפוקוס ובקלט, מניעת שגיאות, תקינות HTML, מבנה כותרות וטבלאות, ושימוש בצבע כאמצעי יחיד. בכל אלה הוא מזהה ומתעד, והתיקון נעשה בקוד.
- לא מפיק תמליל, תיאור קולי או כתוביות באיכות אנושית. טיוטות AI צריכות הגהה, ותיאור קולי אמיתי הוא הפקת תוכן.
- לא מנגיש קובצי PDF ו-Word שמפורסמים באתר. גם הם נבדקים בטופס, כל אחד בגיליון משלו. [S1]
- לא מריץ תיקוני AI בלי מפתח. תיקוני ה-🟡 רצים על מפתחות ה-LLM שלכם (BYOK). בלי מפתח מוגדר, הם לא נוצרים.
- לא מודד הבהובים בתוך וידאו. מגן ההבהובים עובד על אנימציות ואלמנטים בדף, לא על הפריימים של הסרטון.
- לא עובד אם האתר חוסם אותו. מדיניות אבטחת תוכן (CSP) מחמירה עלולה לחסום את הווידג'ט, ואז התיקונים בזמן ריצה לא מוחלים. NAGISOT בודק את זה כל יום ושולח התראה לבעל האתר (כשמוגדר ספק אימייל).
- לא מנחש. שפת דף נקבעת רק לכתב חד-משמעי, ותיקון שנשמר לא מוחל על אלמנט שלא תואם לטביעת האצבע שלו. זה מכוון: תיקון שגוי גרוע מתיקון חסר.
מה כן: סריקה שבועית אוטומטית לכל אתר, תיקונים שנשמרים ומוחלים מוקדם בטעינת העמוד וממשיכים לעבוד גם אחרי עיצוב מחדש (בזכות טביעת אצבע של האלמנט), בדיקת תקינות יומית, ומחולל הצהרת נגישות שאפשר לערוך. לפירוט מלא, ראו מה NAGISOT עושה.
רוצים לדעת איפה האתר שלכם עומד בכל שורה בטופס?
מחברים את האתר, והסריקה הראשונה מראה לכל תבנית מה תקין, מה תוקן אוטומטית ומה צריך לעבור למפתח.
פתחו חשבון והריצו סריקהשאלות נפוצות
האם חובה למלא את טופס בדיקת הנגישות לאינטרנט?
כן. לפי לשונית ההסבר בטופס, התקנות מחייבות למלא את גיליון הבדיקה שמפרסם נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תקנה 93(א)). [S1]
צריך למלא טופס אחד לכל האתר או לכל עמוד?
לכל תבנית עמוד, עמוד ייחודי או מסמך (PDF, Word) בנפרד. משכפלים את הגיליון, ובכל עותק רושמים את שם העמוד ואת כתובת ה-URL שלו. [S1] לא צריך גיליון לכל מוצר בחנות, אלא גיליון לתבנית "דף מוצר".
מה המשמעות של רמה AA בטופס?
צריך לעמוד בכל הקריטריונים ברמה A וגם בכל הקריטריונים ברמה AA, בלי יוצא מן הכלל, אלא אם התקבל פטור מהתאמה מסוימת בשל מגבלה טכנולוגית. מי שקיבל פטור בשל נטל כבד מדי לפי תקנה 35(ב)(2) צריך לעמוד ברמה A. [S1]
מה מסמנים בשורה שלא רלוונטית לעמוד?
"לא רלוונטי". לכל שורה יש שלוש תוצאות אפשריות: תקין, לא תקין או לא רלוונטי. [S1] למשל, בעמוד בלי וידאו או אודיו, שורות הנחיה 1.2 לא רלוונטיות.
מה עושים אם אי אפשר לעמוד בקריטריון מסוים?
אם ההתאמה בלתי אפשרית בגלל מגבלה טכנולוגית, אפשר לבקש פטור ממנה ממורשה הנגישות של השירות, על סמך חוות דעת של איש מקצוע מתחום האינטרנט, ולצרף את הפטור לטופס. [S1] לפי כל-זכות הפטור ניתן ל-3 שנים, ניתן לחידוש פעם אחת, ומחייב התאמות חלופיות שמפורסמות בהצהרת הנגישות. [S5]
האם תוסף נגישות לבדו מספיק כדי לסמן "תקין" בכל השורות?
לא. חלק מהקריטריונים אפשר לתקן בזמן ריצה, למשל קישור דילוג, שפת דף, טבעת פוקוס, ניגודיות וטקסט חלופי. אבל קריטריונים כמו תפעול במקלדת, סדר פוקוס, כוונון זמן, ניווט עקבי ומניעת שגיאות דורשים שינוי בקוד המקור. NAGISOT מתקן את מה שאפשר לתקן בבטחה, ומתעד את השאר למפתח.
האם חובה להוסיף כתוביות לכל סרטון באתר?
לפי כל-זכות, החובה לגבי וידאו חלה על רשויות ציבוריות ועל גופים עם מחזור שנתי ממוצע של יותר מ-₪5 מיליון, לגבי וידאו שהופק אחרי 25.10.2017. נדרשות כתוביות לווידאו מוקלט (לא לשידור חי), ותוכן של צד שלישי שלא הופק עבורכם אינו בחובתכם. [S4] כדאי לבדוק את המקרה הספציפי שלכם עם מורשה נגישות.
מקורות
- [S1] "קובץ לבדיקות נגישות לתכני אינטרנט", נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (משרד המשפטים) — לשונית "הסבר על הטופס" ולשונית "בדיקת נגישות לאינטרנט". התקצירים במדריך הם במילים שלנו. בכל מחלוקת, נוסח הטופס הוא הקובע.
- [S2] ת"י 5568 חלק 1, מהדורת ספטמבר 2023 (מכון התקנים), באתר gov.il: קובץ PDF של התקן
- [S3] תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע"ג-2013, נוסח מלא: ויקיטקסט
- [S4] כל-זכות, "הנגשת אתרי אינטרנט ואפליקציות לאנשים עם מוגבלות" (עודכן 17.5.2026): כל-זכות
- [S5] כל-זכות, "פטור מחובת הנגשה לאתרי אינטרנט ואפליקציות" (עודכן 26.8.2026): כל-זכות
- [S6] WCAG 2.0 (W3C): Web Content Accessibility Guidelines 2.0; תרגום לעברית (איגוד האינטרנט הישראלי): הנחיות לנגישות תכני אינטרנט 2.0
נכון ל-25 באוקטובר 2026. סכומים ותנאים שמובאים מכל-זכות מתעדכנים מעת לעת — בדקו את המקור העדכני.